תפריט
כל כך רציתי לכתוב שלמדתי לכתוב לבד. בצורה לא מסודרת. כשהגעתי לבית הספר, כבר לא יכולתי לשנות את זה. אני גם שמאלי. היד לא הפסיקה לכאוב לי ולפתח דלקות. כל כך רציתי ליצור מאז שאני זוכר שלפעמים בכיתי וכתבתי. היד ציירה את האותיות והדמעות הרטיבו את הדף. מרחו וטשטשו את ההשג.
מתחת לפני השטח ולפעמים קצת מעליו, תוך כדי קריירה בת למעלה משלושים שנה בתחומי הייעוץ האסטרגי, ניהול משברים, יזמות עסקית-חברתית, פיתוח משאבים ושותפויות. שי פורת יוצר. כאן ניתן למצוא את יצירתו. ניתן גם לפנות לשי בנוגע להרצאות השראה אישיות ומקצועיות.
שי פורת, יליד 1969, גדל בקריות ובחיפה. את דרכו החל עוד כנער בעיתוני מעריב לנוער ובמקומוני הקריות של "ידיעות אחרונות", ולאחר שירותו הצבאי המשיך בכלי תקשורת נוספים.
הוא שימש בין השאר כמתאם התקשורת רמת הגולן ודובר היישוב קצרין, כסגן נשיא ב״מרכז שלם״ בירושלים, מנהל בפועל של מועצת הרצל במשרד ראש הממשלה וכיועץ מיוחד למשרד החוץ של אתיופיה.
כיועץ אסטרטגי, פוליטי ותקשורתי ליווה עמותות, מיזמים חברתיים וגופים עסקיים אך עיקר התמחותו היא בליווי מצבים משבריים מהם המאבק כנגד המשט השני לעזה והמאבק כנגד המונופול בתחום הבנקאות, ניסיון השתלטות עוינת בתחום העסקי, מעילה כספית במוסד גדול ועוד.
כן יעץ לגורמים פוליטיים כמו יהודית נאות ז"ל, אורי אורבך ז״ל, בוגי יעלון, ד"ר מייקל אורן ומנהיגים בעולם המוניציפלי, בהסתדרות ובעולם הארגונים הציוניים.
פורת היה שותף למספר סטארטאפים בעולמות הסושיאל אימפקט (מיזמים עסקיים שנועדו להשיא תשואה חברתית). מאז תחילת 2023 מנהל פיתוח משאבים ושותפויות בתנועת ויצ״ו העולמית.
בשנת 2006 יזם הפקת רמיקס מחודש לשיר "הרצל וכל האדונים הנכבדים" של להקת גייסות השיריון על ידי אלי אברמוב, יוצא להקת הקליק.
בשנת 2007 יזם יחד עם אורי אורבך ז"ל הפקת סרט תיעודי על הרצל ששודר ביום הרצל באותה השנה ב"רשת" וזכה ל-9.1% רייטינג. במקור תוכנן הסרט להיות תיעוד מסעו של טומי לפיד ובנו יאיר אל תחנות חייו של טומי, המשיקות לתחנות חייו של הרצל ביוגוסלביה ובהונגריה. הבחירה בלפיד נבעה גם מאיפיונים נוספים דומים בחייהם: עורכי דין שהפכו לעיתונאים וחובבי משחק השחמט. ברגע האחרון, בעקבות מחלתו של טומי, שונה תוכן הסרט והוא הוגש על ידי העיתונאי עמנואל רוזן.
בשנת 2008 יזם יחד עם אורי אורבך ז"ל ששימש כאוצר, את התערוכה "חוזה אישי" ובה קריקטורות של הרצל, פרי עבודתם של היוצרים הישראלים הבולטים. התערוכה הוצגה במוזיאון הקומיקס בחולון.
בשנת 2013 הפיק וביים את הסרט התיעודי "כל אחת מנצחת" שעקב אחר נשים המתכוננות לטריאתלון הנשים בהרצליה וסיפורה של יזמת התחרות סוזי דבוסקין ז"ל.
בשנת 2015 הפיק וביים את הסרט התיעודי אוודאמט, המתעד ביקור ראשון של הזמרת חגית יאסו ואביה באתיופיה והגעה לכפר הולדתו. הסרט צולם ע"י מתניה תאוסיג ונערך ע"י יואב רודה.
בינואר 2024 יצא ספרו הראשון של פורת "נקודה. אין. סוף" שניתן לקריאה ולשמיעה באפליקצית עברית. באתרו האישי וברשתות החברתיות מפרסם פורת סיפורים קצרים, שירה וציורים בשמן ובאקריליק.
פורת גרוש, אב לשני זוגות תאומים. בנו יובל, נפטר באוקטובר 2021 מגידול נדיר במוח והוא בן 22. יובל היה פעיל במשך עשר שנים בקהילת הקיובינג הישראלית ויזם את אליפות הקיץ של הקהילה. לאחר מותו המשיך את התחרות שהפכה לתחרות לזכרו.
גבר מצליח באמצע החיים יוצא לחופשה על רקע פטירת בנו.
בנו של הכותב, שי פורת, נפטר עקב גידול נדיר במוח. אך זהו אינו בהכרח תיעוד של חייו או של חיי בנו, אלא סיפור הנע על הציר שבין ממואר לרומן לבין מסע חקר אישי בין דמיון למציאות. זהו מסע המביא לידי ביטוי את מה שנצבר ומה שמתגלה בתוך תהליך שיש בו צמיחה אך גם טלטלה ומאבק פנימי בצורך להשלים.
"טירוד מערכות", על משקל טירוף מערכות, הוא אוסף שירה וסיפורים קצרצרים. סגנון הכתיבה של שי פורת מלחים למקשה אחת עצב ואופטימיות, שמחה וכאב, הומור ורב רבדיות של משמעות. כלי העבודה כוללים לא פעם משחק בעברית, במושגים ובמילים היוצרים מילים חדשות בכדי להביע.
שמן על קנבס
שמן על קנבס 60X40
שמן על קנבס 60X40
הסרט עוקב אחר אשת קריירה ללא רקע בספורט, חולת סי.אף. ונערה בת 12 המתכוננות לטריאתלון הנשים בהרצליה ומביא את סיפורה של מייסדת התחרות, סוזי דבוסקין ז"ל שהקימה אותו לזכר ביתה, תמר.
חגית יאסו, זוכת כוכב נולד, נולדה וגדלה בשדרות. כחלק מתהליך הגילוי מחדש של שורשיה, היא מבקרת לראשונה באתיופיה יחד עם אביה שלא היה שם מאז עלה. הם מגיעים לכפר הולדתו.